יום ראשון 16/11...
חוזרים לשיגרה... האוטובוס קיבל אותי ואת השבוע החדש בברכה אפילו היה לי מקום לשבת....

יום שבת ה15/11...

והנה מגיע לו סוף השבוע עכשיו אני כבר הרבה יותר רגועה...

בלי צפיפות ,בלי דחיפות,צעקות,או ריחות פשוט מתניעים את האוטו ונוסעים.....

אולי באמת יותר רגוע בצפון?????

יום שישי ה14/11 ....

ואז מגיעה לו סוף השבוע ואיתו גם ביקור בחלק הצפוני של הארץ -
יש שיגידו שהוא החלק השקט והרגוע, אך אני חייבת להגיד שהנסיעה המדחיקה והצפופה ברכבת ישראל

גורמת לי לחשוב קצת אחרת...
כשאני מגיעה לתחנת ת"א סבידור, המכונה גם ת''א מרכז, אני מגלה מסה של אנשים המחכים לרכבת,

זו שתוביל אותם למחוז חפצם ואפילו גם אותי...רק חבל שאין לכולם מקום...

יש משהו קוסמי לראות חלק נכבד מבני עמו מצטופפים במעבר שוכבים בין הכסאות ואפילו גם צועקים...
אולי זה הריח????

יום חמישי ה13/11 כבר הרבה יותר צפוף ודיי חמים אנשים עצבניים אפילו גם עליי

אבל זה לא מנע ממני לצלם....

יום רביעי ה12/11 היום לא היה כל כך סוער באוטובוס והנהג גם לא היה עצבני אבל אל תטעו

זה בגלל שכבר 7 בערב....

החיים שלי מתחלקים לשניים, בחלק המרכזי של הארץ ובחלק הצפוני...

במשך השנה האחרונה נוכחתי לגלות כי תחנות הביניים בחיי היומיומיים הן

התחבורה הציבורית...
כל ימות השבוע זהו האוטובוס הזה, שכמעט בכל יום טיפוסי אפשר למצוא באוטובוס מס' 66

נהג עצבני, אנשים מצטופפים וישנם כאלה שנפגעים מסגירת הדלתות ...